סוגרים מרפסת? מקימים גדר בחצר? אולי סככה או פרגולה חדשה? בין אם מדובר בעבודות קטנות ופשוטות יחסית כמו אלו ובין אם בהקמת בניין חדש או אפילו בהריסתו – עליכם להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה. מדובר בפרוצדורה לא פשוטה, המצריכה הגשת מספר רב מאד של מסמכים וגם תקשורת עם גופים שונים. יש צורך בהרבה מאד סבלנות, ואם אפשר – מומלץ להיעזר בבעלי מקצוע, המקלים על התהליך ומזרזים את הבקשה. כדאי לזכור גם, שלעתים קבלת ההיתר כרוכה בהוצאה כספית גבוהה מאד, שאינה מצדיקה בהכרח את תוספת הבנייה או את השיפוץ אותו תרצו לבצע. מומלץ לבדוק את כל הפרטים מוקדם ככל האפשר ועוד לפני הגשת הבקשה.
מתי צריך היתר בנייה ואיך מגישים את הבקשה
בדקו עלויות של היתר בנייה תרם התחלת העבודה ושכירת בעלי מקצוע
בקשה לקבלת היתר בנייה נדרשת במספר מצבים: כשמקימים בית חדש, כשהורסים אותו ומקימים אחר במקומו, כשבונים תוספת לבית קיים, כשמבצעים שינויים שונים בקירות החיצוניים של הבית, כאשר פותחים חלון נוסף, סוגרים מרפסת, בונים חניה מקורה, מוסיפים גדר, פרגולה או סככה וגם במקרים בהם משנים את ייעודו של המבנה. במקרים כאלה, יש להגיש בקשה להיתר בנייה, אותו נותנת הועדה המקומית לתכנון ובנייה. כדי להגיש אותה, יש להגיע ישירות אל הוועדה המקומית ולבקש ממנה את תיק הבניין או החלקה שבה נמצאת הדירה, בה מעוניינים לבצע את השינוי/תוספת או בנייה. בערים הגדולות, הארכיון בו נמצא תיק הבניין או הדירה מרוחק מהמקום בו יושבת הוועדה, ולכן יש להזמינו מראש. ביישובים קטנים או בערים קטנות – התיק נמצא לרוב במקום עצמו, היכן שפועלת הועדה.
עם קבלת התיק, יש לצלם את המסמכים שבו, הנדרשים לצורך הבקשה להיתר הבנייה. עתה מגיע שלב הייעוץ. בשלב זה כדאי להתייעץ עם מהנדס המחלקה כדי לבחון את תכניות הבנייה המופיעות בתיק ואת ההיתרים הקיימים בשכונה כולה (היכן שנמצא הבניין או הבית הפרטי). אפשר לבדוק, במסגרת הייעוץ, האם מותרת תוספת בנייה כמו חדר נוסף או תוספת על הגג, האם נוצלו אחוזי הבנייה המותרים (אם מדובר בבניין) ועוד. כל תשובה שהיא שתתקבל מהיועץ אותו פוגשים, איננה מחייבת את הוועדה או משפיעה על החלטתה. עתה, לאחר הייעוץ, אפשר לפנות אל אדריכל כדי להכין את התכנית האדריכלית הרצויה. במקביל, יש לבצע מדידה מדויקת בעזרתו של מודד מוסמך לצורך הכנת מפה טופוגרפית עדכנית. את המפה הזו יש לצרף אל הבקשה לצד מסמכים נוספים, כמו תכנית קונסטרוקציה, פיקדון בגובה של 20 אחוזים מגובהה של אגרת הבנייה הנדרשת, נסחים גובלים וגם צילום של הגרמושקה. על התכנית המוגשת במסגרת הבקשה לקבלת היתר להיות חתומה על ידי כל הגורמים הבאים: מבקש הבקשה, בעלי הקרקע, עורך הבקשה, קבלן השלד והקונסטרוקטור.
כשמדובר בבית משותף, בו מעוניינים לבצע שיפוץ כלשהו, יש להחתים על הבקשה את כל בעלי הזכויות בנכס או לפחות 75 אחוזים מהם. אם רוצים, למשל, להוסיף רק מעלית לבניין, אפשר להסתפק בחתימה של 66 אחוזים מבעלי הדירות. במקרה בו לא הושגו כל החתימות הנדרשות, ניתן להגיש לוועדה את שמות בעלי הנכס ואת כתובותיהם. במקרה כזה, תשלח הוועדה ישירות לכל אחד מהם את התכנית שבה נדרש היתר הבנייה עם אפשרות להתנגד לתכנית בתוך פרק זמן של שבועיים. לאחר שהוגשה הבקשה לוועדה, תיבחן הבקשה על ידי צוות טכני מטעמה לפני הבאתה לדיון בפני הוועדה כולה. לאחר שהחליטה הוועדה לאשר את הבקשה, יקבל המבקש הודעה המפרטת את התיקונים או את ההתאמות השונות שיש לבצע. במקרה כזה, יהיה עליו להגיש שוב את הבקשה כדי שזו תאושר לצורך קבלת ההיתר.
אילו בעיות יכולות להתעורר בדרך להוצאת היתר בניה
במקרה בו הבקשה לקבלת היתר בנייה נדחית, ניתן להגיש ערר לוועדת ערר בתוך פרק זמן של 30 יום. את הערר יש להגיש ב – 7 עותקים, ועליו להכיל את הנתונים הבאים: פרטי הפונה המעוניין לערער על הבקשה, פרטי בא כוחו (במידה והערר מוגש לוועדה על ידי עורך דין) כולל כתובת, פרטיה של התכנית או של הבקשה שנדחתה, פרטי ההחלטה, פרטי המשיבים והסיבות שבגינן מעוניינים להגיש את הערר כולל ראיות המחזקות אותו. בקשת הערר מגיעה למזכיר ועדת הערר, ששולח אישור על קבלתה ונדרש לתאם דיון בין כל הצדדים המעורבים בכך. את התשובה לערר יש לשלוח בתוך 15 יום ממועד הדיון ובצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. במידה ולא הוצא היתר בתוך שנה מרגע קבלת ההחלטה של הוועדה לאשר את הבנייה, ההחלטה שהתקבלה בטלה. בכל מקרה, ובמיוחד אם הבקשה נדחתה – ולפני הפניה לוועדת הערר – מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין, הבקיא בתחום. עורך הדין המכיר את כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות לכך וכן פסקי דין שונים הקשורים אל הנושא, יידע כיצד להגיש את הערר, באיזה אופן לפנות אל הוועדה ובאילו ראיות להשתמש כדי לתמוך בבקשה. במקרים מסוימים העניין מגיע לבית המשפט, לצורך דיון משפטי ופסיקה – האם זכאי המגיש לקבל את ההיתר או שמא איננו זכאי לו.
